<h1>אגרת הרמ"ה לחכמי לוניל</h1>
<h2>דף ג:</h2>
ומההיא דקאמר רבא גבי מעשר דמאי משום דרוב עמי הארץ מעשרין הם [איכא ראיה ברורה למאי דקאמרי רבנן דאספק נמי מברכינן דטעמא דרוב עמי הארץ מעשרין הם] הא לאו הכי הוו מברכי שהרי המעשר עיקר מצותו ודאית מן התורה אלא שנסתפק לנו אם פירות הללו חייבים במעשר ואם לאו כשם שנסתפק לנו בסוכה וביום טוב ואפילו הכי טעמא דרוב עמי הארץ מעשרין הם הא לאו הכי מברכינן. ולטעמיה דהאי צורבא מרבנן מאי חזי דיליף מסוכה לילף מיום טוב דהא תרוייהו חד טעמא נינהו. וכי תימא לדילן נמי מאי שנא סוכה בשמיני דלא תקינו לה רבנן ברכה, משום תרי טעמי חדא דכי מתקני רבנן ברכה אספק דאורייתא היכא דלא קא מבטלי ודאי דאורייתא אבל סוכה בשמיני כיון דשמיני הוי יום טוב אחרון [ודאי מדאורייתא היכי לתקון ליה ברכה אסוכה לשוייה שביעי שהוא חול ולבטולי קדושת יום טוב אחרון] שהוא ודאי מדאורייתא. ועוד כיון דקא מברכינן בין בקידוש היום בין בתפלה ובברכת המזון את יום שמיני חג עצרת. היכי מצינן לתקוני ברכה אסוכה לשוייה שביעי. כלום אפשר לברך שתי ברכות שסותרות זו את זו.
<h2>דף סה:</h2>
ומההיא דקאמר רבא גבי מעשר דמאי משום דרוב עמי הארץ מעשרין הם [איכא ראיה ברורה למאי דקאמרי רבנן דאספק נמי מברכינן דטעמא דרוב עמי הארץ מעשרין הם] הא לאו הכי הוו מברכי שהרי המעשר עיקר מצותו ודאית מן התורה אלא שנסתפק לנו אם פירות הללו חייבים במעשר ואם לאו כשם שנסתפק לנו בסוכה וביום טוב ואפילו הכי טעמא דרוב עמי הארץ מעשרין הם הא לאו הכי מברכינן. ולטעמיה דהאי צורבא מרבנן מאי חזי דיליף מסוכה לילף מיום טוב דהא תרוייהו חד טעמא נינהו. וכי תימא לדילן נמי מאי שנא סוכה בשמיני דלא תקינו לה רבנן ברכה, משום תרי טעמי חדא דכי מתקני רבנן ברכה אספק דאורייתא היכא דלא קא מבטלי ודאי דאורייתא אבל סוכה בשמיני כיון דשמיני הוי יום טוב אחרון [ודאי מדאורייתא היכי לתקון ליה ברכה אסוכה לשוייה שביעי שהוא חול ולבטולי קדושת יום טוב אחרון] שהוא ודאי מדאורייתא. ועוד כיון דקא מברכינן בין בקידוש היום בין בתפלה ובברכת המזון את יום שמיני חג עצרת. היכי מצינן לתקוני ברכה אסוכה לשוייה שביעי. כלום אפשר לברך שתי ברכות שסותרות זו את זו.
